תיק במאי

מבוא

שם: יהב  אברהם

בחרתי במגמת תקשורת כשאשר הייתי תלמידת כיתת ט'. בחרתי  במגמה זו על פני שאר המגמות משום שזהו התחום שהכי עניין אותי. תמיד התעניינתי בתחום התקשורת. זהו נושא שאני עוסקת בו ומוצאת בו עניין גם מחוץ למסגרת המגמה ובית  הספר, אלא גם במסגרת חיי האישיים ואף שוקלת גם לעסוק בו בעתיד. המקצוע שהכי נמשכתי אליו בהפקות הוא המקצוע שב אני ממלאת בו את תפקידי והוא במאית. לכן התעקשתי עליו מאוד כי אני חושבת שלמילה ולהחלטות של במאית יש מקום מאוד וגדול חשוב בהפקת סרט.  שיקולי בחירת הצוות היו מתוך חברות יחד עם חברי למגמה ומתוך שיתוף פעולה מפרויקט הכתבה שבצענו שנה שעברה. הציפיות שלי מהצוות הן שכל אחד ירתם לתפקידו ויתן את כל כולו למען הצלחת הסרט ולמען כך שהסרט יצא  על הצד הטוב ביותר. אני רואה את עצמי בסרט כחלק מאוד חשוב ודומיננטי יש לומר. משום שהמילה  שלי מאוד הכריעה בהמון נושאים. אם זה בביום ותכנון הסצנות במהלך הצילום ואם זה בחדר העריכה יחד עם העורכת ובנוסף בחלק של קביעת ותכנון ימי הצילום. הציפיות שלי  מעצמי מבחינה מקצועית, הן לעשות את העבודה הכי טובה שביכולתי וכאשר נגיע לתוצאה הסופית ונסיים את הפקת הסרט אצפה בסרט ואהיה גאה בכך שזה הסרט שביימתי.

סיכום יום צילומים- במאית

יום צילום ראשון-
ביום הצילום הראשון של ארז הגענו לביתו תחילה רצינו שיספר לנו על עצמו וש/המיקום יהיה במקום מרכזי בבית שלו שהוא מרבה לשבת בו ורגיש נינוח ולכן הוא ישב על האי במטבח. הוא סיפר לנו על עצמו ועל העסק שלו. אני כבמאית תפקידי היה לשאול את ארז את השאלות שכננו לפני וכן גם לשאול שאלות נוספות שעולות במהלך הראיון איתו. לאחר מכן העדפתי שארז יסביר לנו יותר לעומק על אתר האינטרנט שלו מהמקום שבו הוא עובד ושממנו מבצע את כל העסקאות שלו. רציתי שיסביר לנו ויראה לנו במציאות כיצד מתפעל ומנהל את האתר שלו. לאחר מכן, נכנסנו יחד עם ארז למחסן שנמצא בחנייה שלו ושם צילמנו אותו מסביר תוך כדי שמראה את האופניים שלו ואת הגלשן שלו על הספורט האתגרי שנוהג לעשות ועל תחביבי הספורט שלו. רצתי שבסרט יראו את ארז לא רק מספר על הספורט ועל התחביבים שלו אלא שגם יראו אותו עושה זאת. לכן התלווינו אליו באותו היום יחד עם חברו לרכיבת אופניים ביער חניתה שם צלמנו אותם רוכבים יחד. דאגתי שעדן הצלמת תצלם זאת מזוויות שונות בכדי להעצים את האתגר שמבצע ארז בספורט.

יום צילומים שני-
ביום צילומים זה התלווינו אל ארז לאימון של איגרוף תאילנדי אשר דואג לבצע כפעמיים בשבוע בקיבוץ עברון. באימון רציתי  שלא יראו רק את ארז, אלא שיראו אותו מתאמן יחד עם כל חבריו ולשים דגש גם על המאמן, על ההוראות שלו ועל צורת ההדרכה שלו. צלמנו את ארז לאורך כל האימון וגם בזמן ההתמודדות בקרבות. אך יש לציין שלאחר שצפינו בתוצרים של יום צילום זה לא ממש הסתפקנו מהם. משום ששמנו יותר מדי דגש על ארז במהלך האימון יחד עם חבריו ועל אימון האגרוף ולא שמנו מספיק דגש על ארז והמאמן שלו ולא צלמנו אותם מדברים ומסבירים על התהליך. דברים שמאוד חשובים בעיני.

יום צילומים שלישי-
לאחר שצפינו בחומרים מיום הצילום הראשון בבית של ארז, לא הסתפקנו מהם והגענו למסקנה שאנחנו צריכים לצלם את אותו הדבר שוב. ניסינו לשחזר את יום הצילום הראשון ולהוסיף יותר פרטים חשובים ולשדרג את מה שהיינו צריכים. לכן שוב צילמנו אותו באותו המיקום בביתו, במטבח שלו שבו הסביר על עצמו ועל העסק שלו ושאלנו אותו שאלות נוספות שעלו. לאחר מכן דאגנו ששוב ילך לחדר שלו ויסביר לנו שוב בפירוט על האתר ועל ניהול העסק שלו ושידגים לנו שוב כיצד מפעל כמו בפעם הקודמות. לאחר מכן החלטתי שאני רוצה צילום של ארז מסתובב בביתו ותוך כדי מסביר על מה שהוא הולך לעשות באותו היום במטרה להראות בסרט את העיסוקים שלנו וכמה שהוא עסוק באופן שהוא לא אופייני לנער בגילו. באותו היום אחיו הקטן של ארז היה בבית לכן על לי הרעיון לצלם את את ארז ואת אחיו יחד ולצלם את אחיו הקטן של ארז לצלם מה הוא חושב עליו והאם הוא גאה בו. לאחר מכן יצאנו החוצה וחשבתי שיהיה נחמד לצלם את ארז שותף, את האופניים שלו מהבוץ לאחר טיול שטח. לבסוף יצאנו מחוץ למושב וצלנו את שלט הכניסה שיוכל אולי לתרום לנו בסרט. אני הרגשתי שיום הצילומים היה מאוד מספק רק שלאחר מכן גילינו שהמיקרופון לא פעל המשך יום הצילום מלבד הראיון.. לכן נצטרך לחזור שוב לביתו של ארז ושחזר את הסצנות בהן המיקרופון לא פעל.

יום צילומים רביעי-
בעקבות צפייה בחומרים יחד עם העורכת בזמן העריכה, הגענו למסקנה שצריך בסרט עוד אנשים אשר קשורים לארז מלבדו כדי שיוסיפו עניין ותוכן לסרט . לכן החלטנו לצלם ולראיין את שניר, ילד שלומד איתנו בשכבה ומנהל עסק אינטרנטי בדומה לעסק של ארז. שניר בעבר ניהל עסק משותף יחד עם ארז וכך בעצם הכניסו אחד את השני אל תוך עולם העסקים במחשב.
לכן בקשנו משניר במהלך הראיון לספר על עצמו ועל הקשר שלו עם ארז. באותו היום הספקנו לצלם גם את רני, רכז השכבה של ארז וביקשנו ממנו לספר את כל אשר יודע על ארז, מה הוא חושב על התנהלותו והאם בית הספר מתחשב בצרכים ובלוח הזמנים העמוס שלו או שדווקא בית הספר מחשיב אותו כתמיד גיל כשאר התלמידים.

יום צילומים חמישי-
בצפייה בחומרי הסרט הבחנו שמאוד יוסיף לנו סצנה של ארז מנהל שיחת טלפון עם שותף לעסקים, בכדי לראות עד כמה הוא רציני וכמה הוא באמת עוסק בזה ונמצא עמוק בתוך ענייני העבדה שלו. לכן הגעתי יחד עם הצלמת לביתו של ארז וביימנו סצנה שלו יושב בגינה ומקבל שיחת טלפון בקשר לעסקים ויחד עם המצלמה עקבנו אחריו בזמן שהם משוחחים. לאחר בכן הוא הסביר לנו כמה מושגים שבהם השתמש בהם במהלך השיחה אשר מי שעוסק בתחום משתשמש בהם.

יום צילום שישי-
עקב עבודתם ועיסוקיהם הרבים של הוריו של ארז, לא הצלחנו במשך זמן רב לתאם איתם פגישה ולראיין אותם בקשר לבנם ארז. אך למרות שהיה מאוד קשה לקבוע איתם פגישה בלוח הזמנים העמוס שלהם, אנחנו התעקשנו על סצנה מסוג זה, משום שאנחנו חושבות שזהו חלק הכרחי בסרט שלנו, לשמוע את הוריו של ארז דנים ומספרים לנו  על בנם. הגענו לביתו של ארז ופגשנו את אמא שלו שמאוד שיתפה פעולה. צלמנו אותה יושבת בפינה בחצר והיא ספרה לנו כל אשר רצינו לדעת ארז עד שהסתפקנו מכל המידע.

דו"ח סיכום הפקה

עם קבלת תפקידי בקבוצה בתור במאית הייתי מאוד מרוצה משום שזהו התפקיד שהתעקשתי עליו ורציתי אותו מאוד. לא התחרטתי על כך שבחרתי בתפקיד זה ואילו לא לשנייה. אני חושבת שלהיות במאית זה תפקיד מדהים משום שזהו תפקיד שדורש המון חשיבה ויצירתיות ולא רק טכניקה. בנוסף, הבמאי הוא זה שלרוב קובע כיצד הסצנות של סרט יראו. כמובן שיחד עם התייעצות והעזרות בחברי הקבוצה. אך זהו תפקידו של הבמאי להחליט כיצד הוא רוצה שהסצנות יראו ויתקיימו.

יש לציין שארגון סרט זה דבר פשוט בכלל. חשוב מאוד לבחור את השותפים לכך משום שאם אין שוויון בחלוקת התפקידים ומהאכפתיות לגבי הסרט זה מאוד לא נעים והופך את התהליך למתסכל ומעיק כאשר יש חלק  מחברי הקבוצה  אשר נותנים יותר וחלק שבקושי נותנים מעצמם. תכנון הזמנים שלנו בסרט היה גרוע מאוד. עקב העובדה שבתחילת השנה התחלנו לצלם נושא שונה לגמרי ואדם אחר לסרט שלנו ולבסוף נאלצנו לשנות את נושא הסרט שלנו בלית ברירה ונותרנו עם לחץ גדול מאוד של זמנים. אך התעשתנו על עצמינו והאמנו שאנחנו יכולים לעשות זאת כנגד כל הסיכויים יחד עם כל הקשיים והיו קשיים רבים. בתהליך ההתמודדות המשמעותית בקדם- ההפקה בתחום התפקיד הראשי שלי היה לביים סצנות אשר יקנו תוכן מעניין לסרט שלנו ולצופים בו אפילו שלעיתים היה מאוד קשה לטעמי להוציא מנושא הסרט שלנו סצנות מושכות ומעניינות. אך למרות זאת, עם השקעת חשיבה רבה ויצירתיות ניתן לעשות הכל. למדתי בנושא הטכני שיש תמיד לבדוק ולוודא שהציוד שאנו משתמשים בו הינו תקין. למשל, באחד מימי הצילום המיקרופון שלנו היה הרוס ולכן לא פעל. לא שמעו דבר מכל יום הצילום שערכנו ולכן היה עלינו לשוב ולשחזר בדיוק את אותו יום הצילום. או לפחות את מה שהיה אפשר. אך מטעויות מסוג זה מפיקים לקחים ומאז בכל יום צילום שאליו הגענו, בדקנו את הציוד שלנו בקפידה רבה בכדי לא לחזור על אותה הטעות. למדתי בנושא עבודת צוות, שמאוד חשוב באילו שותפים לבחור ושחשוב שיהיה שיתוף פעולה קולח וחלוקת תפקידים שווה והוגנת. ואם אין  את אותה האכפתיות וחשיבות כלפי הסרט מצד כל חברי הקבוצה, זה עשוי להיות תהליך מאוד מעיק ומייאש. רוב הצוות שלי תפקד  בחוסר אכפתיות וחוסר רצינות רב. המפיק שלנו פרש באמצע התהליך וגם הסאונדמן. כך שנשארנו רק הבמאית, הצלמת והעורכת. מה שהפך את כל תהליך ההפקה למאוד קשה ארוך ומייאש. אני מרוצה מעצמי על כך שלמרות כל האתגרים והקשיים שעברנו בהפקת הסרט, החלטתי לא לוותר ולא להרים ידיים למרות לחץ הזמנים שלא היה נראה שיש סיכוי שנעמוד בו ולבסוף צלחנו במשימה למרות הסיכויים הקלושים. אני חושבת שאם היינו בוחרים נושא אחר לצילום הסרט, הסרט ששלנו היה יכול להיות הרבה יותר מעניין ומושך. אם היינו מכירות את אימו של ארז לפני, הייתי מתעקשת על כך שהיא תהיה נושא הסרט שלנו. אך כצידה לדרך אני לוקחת איתי, שבכל דבר בחיים צריך להיות אסרטיביות ושללא עבודה קשה אין תוצאות ושבשום תהליך אין קיצורי דרך. טיפים שיש לי ליוצרים לעתיד הם לבחור נושא לסרט שהם באמת מתחברים אליו ומתעניינים בו . נושא שהם יודעים שימשוך את צומת ליבו של הקהל. לבחור אדם שישתף איתם פעולה בצילום הסרט בכדי שהתהליך יהיה יותר קל יותר. והחשוב מכל, זה לבחור בקפידה את חברי הצוות בכדי שלכולם תהיה את אותה מידת אכפתיות כלפי הסרט.