השראות ויזואליות

השפעות בהן השתמשנו מזאנרים שונים: 

בסרט על ליידי גאגא שנקרא "מטר 57" , לקחנו השראה מהסצנה שבה ליידי גאגא הייתה בטיפול רפואי וסיפרה על הקושי הפיזי והנפשי שלה והחלה לבכות. ההשראה שלקחנו מסצינה זו היא להראות סיטואציות חושפניות ולא לפחד או להמנע מרגעים אינטימיים ושבירים אלא דווקא לצלם ולהראות בסרט שלנו רגעים שבירים ואינטימיים של הגיבור שלנו. לקחנו השראה מהבמאי בכך שהוא לא היסס להיכנס לרגעים אישיים בחייה של ליידי גאגא ואף לביים בהם סצנות כן ברגעים החיובים וכן באלו שפחות.
מהצלם לקחנו השראה בכך שהוא לא חשש להיכנס עם המצלמה לכל הרגעים שגם פחות מתאימים ופחות נעים להיכנס ולכן הסרט יצא הרבה יותר אישי, אמין ואמיתי. 

מהסרט "המורה אירנה" לקחנו השראה מסצינת הפתיחה שמציגה ללא מילים מיהי אירנה ומה היא עושה. לקחנו השראה לצלם באסטבלינג שוט על מנת שנעביר מידע על ארז או על מיקום כלשהו מבלי להשתמש במילים. בנוסף לכך בתחום הבימוי לקחנו השראה בכך שניתן לביים סצנות שהן " טבעיות" , כלומר סצנות שהמצולמים בהן לא מבחינים שמצלמים אותם ולא מתכננים מה לעשות אלא מתנהגים בצורה טבעית לחלוטין.

אופק דנינו (סאונדמן)-את ההשראה של כסאונדמן קיבלתי מבחור ששמו אשר דהן ששימש כסאונדמן בהרבה תוכניות וסרטים ובינהם הסדרה המפורסמת על הרוצח האמיתי של תאיר ראדה ז"ל ששמם של הסדרה היא צל של אמת, נפגשתיעם אותו אשר בהרצאה שעה לקבוצה שלנו בתקשורת ביום מגמות בבית הפר ובסיום הרצאה המעניינת שלו(ואני בדר"כ משתעמם נורא בהרצאות) שאלתי אותו כמה שאלות כמו איך להשיג את המקום עם הסאונד הטוב ביותר בסביבה שמסביבנו או כיצד משפריחם את איכות הסאונד בחר סגור ועוד כמה שאלות, שעזרו לי באמת להבין הרבה יותר טוב מה המשמעות של סאונדמן ומה הערך שלו בסרט ונורא התלהבתי. 

יהב אברהם (במאית)- בסרט "בן משמיים" לקחתי כבמאית השראה מהחלטת הבמאי ללוות את המצולם במקומות שונים המזכירים לו את המקרה שעליו מבוסס הסרט. במקומות אלו הגיבור מדבר ומסביר על איך המקום מבטא עבורו את ההתמודדות שלו עם הדילמה והתהליך שעובר וכיצד מעוררים בו זכרונות. לכן לקחתי השראה מהבמאי לביים סצנות של הסרט בכל מיני מקומות שמאפיינים את הדמות המרכזית בו ועוזרים להבין את מטרתו ומשמעותו של הסרט. 
בסרט על ליידי גאגא שנקרא "מטר 57" , לקחנו השראה מהסצנה שבה ליידי גאגא הייתה בטיפול רפואי וסיפרה על הקושי הפיזי והנפשי שלה והחלה לבכות. ההשראה שלקחתי מסצינה זו היא להראות סיטואציות חושפניות ולא לפחד או להמנע מרגעים אינטימיים ושבירים אלא דווקא להיכנס ולהראות בסרט שלנו רגעים שבירים ואינטימיים של הגיבור שלנו ואם יש צורך,גם לביים רגעים מסוג זה. 
לכן בסרט שלנו, בתור במאית ניסיתי לביים סצנות במקומות הקשורים לאופיו כוכב הסרט שלנו, ארז. בנוסף ניסיתי לביים חלק מהסצנות שיראו טבעיות, אמינות ולא מבויימות.

עדן כהן (צלמת)- בסרט "מטר 57" , לקחתי השראה כצלמת בכך שהצלם בסרט בחר להיות עם המצולם בכל מקום וללוות אותו לאורך כל הדרך, הוא לא חשש להיכנס עם המצלמה לכל הרגעים שגם פחות מתאימים ופחות נעים להיכנס ולכן הסרט יצא הרבה יותר אישי, אמין ואמיתי. הוא בחר להראות את החיים האמיתיים שלה ולחשוף מה היא באמת עוברת בתור בן אדם מפורסם. לקחתי בתור צלמת השראה על זוויות צילום , סצנות ורעיונות כיצד לצלם ואיך לצלם.
מהסרט "המורה אירנה" לקחתי השראה בתור צלמת מסצינת הפתיחה שמציגה ללא מילים מיהי אירנה ומה היא עושה. לקחנו השראה לצלם באסטבלינג שוט על מנת שנעביר מידע על ארז או על מיקום כלשהו מבלי להשתמש במילים. בחרתי להראות קודם כל מי הוא ארז וצילמתי את כל החוויות שהוא עובר במשך חייו.

ליאור אדרעי (עורכת)- בסרט "אפטר שוק" בסצינת הפתיחה לקחתי השראה מהVoice over שהיה ברקע, גיבור הסרט דיבר וסיפר על האינתיפאדה וברקע שידרו תמונות וסרטונים מאותה התקופה. מכאן קיבלתי רעיון לשלב בתוך הסרט קטעי צילום רלוונטיים על רקע קטעי דיבור. למשל כאשר ארז ידבר על הרכיבה אני אכניס קטעים שלו רוכב על האופניים. 
בסרט מטר 57 לקחתי השראה מסצינת הסיום. סצינת הסיום הייתה ערוכה בעריכה קצבית ושילבה בזמן קצר הרבה קטעי צילום ממקומות שונים על רק מוזיקה שמוסיפה לאווירה. מכאן לקחתי השראה בלהכין קליפ שישלב בתוכו את כל הספורט שארז עושה בזמן קצר ובצורה שלא תהיה משעממת. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה