תחקיר נושא

תחקיר נושא ראשון:

הפרעת דחק פוסט טראומטית

PTSD, או הפרעת דחק פוסט טראומטית הוא מצב של חרדה מתמשכת, אשר מתפתחת בתגובה לחוויה שלאירוע לחץ קיצוני.

פוסט טראומה שייכת למשפחת הפרעות החרדה, אך בניגוד להפרעות החרדה השונות, שלא ברור ברוב 

המקרים מה גרם לחרדה להופיע, פוסט טראומה מופיעה בהכרח לאחר אירוע ברור ומובחן.

מדובר באירועים אשר נחווים כאיום ממשי ומשמעותי בחיים, כמו למשל פיגוע, אונס, תאונה, מחלות וכו'. 

האירוע נחווה כאשר יש פוטנציאל של סכנה ממשית על החיים, גם אם הסכנה לא התממשה או שמא לא 

היוותה סכנה אך נחוותה כך. 

במצב של פוסטטראומה, גם זמן רב לאחר האירוע המאיים, כאשר הסכנה הממשית כביכול חלפה, האדם 

ממשיך להגיב בעוצמה רבה והחרדה שלו הופכת בלתי נשלטת, ואינה תואמת את המציאות.

אצל מרבית מבני האדם, כאשר מתחולל אירוע טראומתי כלשהו, הגוף והנפש מגיבים- תגובה טבעית, אשר 

נובעת ממערכות  פסיכולוגיות ואבולוציוניות. 

לאחר תקופה, השפעת האירוע והחרדה יורדת בצורה ניכרת על החיים. אך אצל אנשים מסוימים במצבים ספציפיים, השפעת האירוע איננה דועכת. הגוף ממשיך להגיב באותה עוצמה, גם זמן רב לאחר אותו אירוע. החוויה נשארת "חיה ונושמת" בתוך הגוף ובנפש, ולא הופכת לזיכרון. זהו מצב של הפרעת דחק פוסט 

טראומטית.

גורמים

הפרעה פוסט טראומטית כוללת במהותה חשיפה לאירוע מאיים ומעורר פחד, כאשר חומרת האירוע הטראומתי קשורה לסבירות לפתח סימפטומים פוסט טראומטיים. יחד עם זאת, מחד לא כל אדם שחווה אירוע טראומטי מפתח את ההפרעה, גם אל מול אירועים קשים, ומאידך ההפרעה עשויה להתפתח גם לאחר אירוע קל יחסית (כלומר, יש המפתחים הפרעה פוסט טראומטית לאחר תאונת דרכים קלה ויש שאינם מפתחים את ההפרעה גם לאחר פיגוע או התרסקות מטוס). ב-DSM-5 ישנה הכרה גם ל"טראומטיזציה משנית" או "טראומטיזציה עקיפה" – טראומה הנוצרת כתוצאה מחשיפה חוזרת ונשנית לפרטי אירוע טראומטי, כגורם אפשרי להפרעת פוסט טראומה לכל דבר. יש הכרה גם בטראומטיזציה הנובעת ממוות (או איום במוות( בנסיבות אלימות של בן משפחה או חבר קרוב.

גורמים קוגניטיביים התנהגותיים: הגישה הקוגניטיבית התנהגותית רואה את ההפרעה הפוסט טראומטית כתוצאה של עיבוד לקוי של האירוע הטראומטי: היעדר העיבוד ההולם מביא לתנודה בין היזכרות מוגברת (סיוטים, פלשבקים) לבין חסימה של זיכרונות ורגשות מהאירוע. בנוסף, בתהליך של התניה קלאסית מקושרת החוויה הטראומטית לגירויים נייטרליים (מטוס, רחוב חשוך, ריחות או קולות מסוימים), אשר הופכים אף הם למאיימים בפני עצמם והאדם מנסה להימנע מהם.

גורמים ביולוגיים: מחקרים שנעשו על בעלי חיים ועל אנשים הסובלים מהפרעה פוסט טראומטית הצביעו על השפעתם של נוירו-טרנסמיטורים במוח על התפתחות ההפרעה: נמצא כי הסובלים מההפרעה נוטים להפרשה נמוכה יחסית של חומרים מרגיעים כאדרנלין, אופיאטים וההורמון קורטיזול, הקשורים לויסות תגובות בעת לחץ.
גורמים פסיכואנליטיים: גישות פסיכואנליטיות מוקדמות ראו את ההפרעה כתוצר של טראומת ילדות שעברה תהליך של הכחשה, הדחקה, תצורת תגובה או ביטול, והתעוררה עקב הטראומה העכשווית. כמו כן, יש הטוענים כי מנגנוני הגנה בריאים שאמורים היו להגן על האגו לא פעלו כראוי בעת האירוע.

טיפול בהפרעה

מרבית האנשים מתאוששים מאירועים טראומטיים באופן ספונטני, ועשויים להיעזר באופן מספק ע"י תמיכה משפחתית וחברתית. יחד עם זאת, כאשר הסימפטומים הטראומטיים קיצוניים ולא שוככים במשך הזמן, עשויים טיפולים שונים להביא להקלה סימפטומטית ולהקל על העיבוד וההתמודדות עם השלכותיה של החוויה הטראומטית.
השכלה פסיכו-דידקטית: מרבית הטיפולים וההתערבויות הטיפוליות הניתנים לאחר אירועים טראומטיים כוללים מסירת מידע למטופל ומשפחתו על תסמיני ההפרעה, הטיפולים הקיימים והנטייה להחלמה ספונטנית. אלמנט טיפולי זה משמעותי מאחר והוא מחזק את תחושת הנורמטיביות של המטופל ואת יכולתו להשתמש במערכת התמיכה המשפחתית או הסביבתית.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי: טיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים מציעים טיפול יעיל המתמקד בסימפטומים הפוסט טראומטיים. טיפולים אלו כוללים חשיפה הדרגתית לגירויים שהפכו מאיימים לאחר האירוע הטראומטי, טכניקות ניהול חרדה (הרפיה, חשיבה חיובית, חינוך לאסרטיביות והסחת דעת) והתמודדות עם הנחות לא יעילות ("כל גבר ינסה לפגוע בי", "כל טיסה תסתיים באסון"). אחד הטיפולים הקוגניטיביים- התנהגותיים היעילים הוא טיפול ב"חשיפה ממושכת" המבוסס על חשיפה הדרגתית ועל שחזור מפורט של החוויה הטראומטית.

טיפול תרופתי: מאחר וההפרעה הפוסט טראומטית מלווה בחוויה עזה של חרדה, ניתן להשתמש בתרופות אנטי חרדתיות כתרופות ממשפחת ה- SSRI.

טיפול במשחק: טיפול במשחק מאפשר חשיפה עקיפה לזיכרונות טראומטיים ועיבוד מחודש שלהם, ועשוי להיות יעיל בטיפול בילדים המתקשים לנהל שיחה ישירה על חוויות טראומטיות בעברם. 

(לקוח מאתר טיפולנט, פורטל לשינויים פסיכולוגיים בישראל)

סימפטומים של פוסט טראומה

 חודרנות- לאנשים שחוו אירוע טראומטי יש לעתים קרובות סימפטומים חודרניים. מדי פעם הם חווים את הטראומה שוב; מרגישים, מריחים, חושבים, ורואים בדמיונם את מה שהרגישו, הריחו, חשבו וראו שם. תחושת הסכנה שהציפה אותם אז מציפה אותם שוב, והם עשויים לחוש פאניקה, רצון להימלט וזעם כלפי עצמם וכלפי אחרים. תחושות כאלו מטרידות מאוד ומקשות על הנפגע להתרכז או לישון. בדרך כלל, הנפגע אינו מבין מה עובר עליו ואינו יכול לשלוט בסימפטומים או להפסיק אותם – עובדה המוסיפה לסבלו.

• חווית פוסט טראומה חודרנית להיות:
• זיכרונות מכאיבים של האירוע הטראומטי – מחשבות, דימויים, ריחות או טעמים שהיו באירוע עצמו;
• חלומות וסיוטים על האירוע;
• הרגשה שהאירוע קורה שוב – פלאשבקים;
• תחושות מצוקה כתוצאה מחשיפה למשהו שמזכיר את האירוע הטראומטי

הימנעות- מכיוון שחוויות חודרניות כאלה מקושרות ישירות לטראומה שקרתה, האדם מרגיש שוב ושוב בסכנה, והוא מנסה להגן על עצמו באמצעים שונים מפני התרחשות טראומטית נוספת. הוא יהיה חשדן יותר, בעל נטייה להתפרץ על אנשים שבחוויה שלו נתפסים כמאיימים, וינקוט בפעולות הגנה שונות כדי לא לשוב ולחוות את האירוע הטראומטי. כחלק מאותן פעולות הגנה, האדם הסובל מפוסט טראומה יימנע מדברים שעשויים להזכיר לו את הטראומה.

הימנעות באה לידי ביטוי בפעולות הבאות:

• מאמצים לא לחשוב, להרגיש או לדבר על האירוע הטראומטי;
• הימנעות ממקומות, פעילויות או אנשים שעשויים להזכיר את האירוע הטראומטי;
• קושי לזכור פרטים מהאירוע הטראומטי;
• קושי להרגיש רגשות חמים כלפי אנשים;
• הימנעות מלהרגיש רגשות חזקים באופן כללי;
• תחושה של זרות, של מוזרות ושל ניתוק;
• תחושה של חוסר הנאה מפעילויות שקודם לכן היו מהנות, והמנעות מהן.

לפעמים הנפגע מודע לכך שהוא עושה מאמצים להימנע מדברים שיזכירו לו את הטראומה, ולפעמים הוא אינו רואה את הקשר בין החוויה הטראומטית לבין ההתנהגות שלו.

כך או כך, ההימנעות עשויה להעניק לו את האשליה, שהנה הוא מצליח להתמודד עם הקשיים שהוא חווה בעקבות החשיפה לאירוע הטראומטי. הימנעותו של הנפגע עשויה לשרת אותו טוב בטווח הקצר, אך לאורך זמן ההימנעות מתקבעת ופוגעת באופן משמעותי באיכות חייו. נוסף על כך, השימוש התכוף בהימנעות מעיד על כך שהאספקט החודרני של הטראומה עדיין קיים, ובמוקדם או במאוחר הוא ישוב ויפרוץ החוצה בדמותם של הסימפטומים החודרניים.

עוררות מוגברת- חוויות החודרנות והניסיונות להימנע מכל מה שעשוי להזכיר את הטראומה מעידות על כך שהאדם חש בסכנה גם אם אין סכנה מיידית הגלויה לעין. החוויה הטראומטית פגעה קשות באמונה שלו שהעולם הוא מקום טוב ובטוח, באמונה שאנשים אחרים הם לרוב טובים, ובתחושה של "לי זה לא יקרה". לפיכך, לאחר האירוע הטראומטי הנפגע חש שהעולם מלא בסכנות ושעליו להיות דרוך ומוכן בכל רגע למתקפה מחודשת עליו. המוכנות התמידית להגיב לסכנה מיידית גורמת לנפגע לעוררות פיזיולוגית ולדריכות נפשית שלא אפיינו אותו קודם לכן, ושעשויות לפגוע ביכולתו להתרכז. למשל, נפגעים רבים אינם יכולים לקרוא ספר לאורך זמן, דעתם מוסחת בקלות, קשה להם לישון, ולוקח להם זמן רב להשלים משימות שקודם לכן הושלמו בקלות יחסית.

עוררות כזו עשויה להתבטא באופנים הבאים:

• קשיים בשינה (קושי להירדם או להישאר ישן);
• כעס, רגזנות ו/או התפרצויות זעם;
• קושי להתרכז;
• רעשים חזקים או התקרבות פיזית לא צפויה של אדם אחר מחרידים את הנפגע ו"מקפיצים" אותו.

(עמותת נט"ל , נפגעי טראומה על רקע לאומי)

תחקיר נושא שני על ארז :

ספורט הוא ענף בידור ופנאי הכולל פעילות גופנית שבה מאמנים או משפרים מיומנויות או כישורים גופניים, ושמטרתה השתתפות בתחרות, בבידור עצמי או בהנאה ודרכים אחרות. בדרך כלל הספורט יכלול פעילות גופנית מאומצת. קיימים מאות ענפי ספורט, מהם הדורשים השתתפות של זוגות בלבד המתמודדים אחד נגד השני ועד כאלו המתקיימים בקבוצות או אף מאות משתתפים בו זמנית.

ישנם סוגי ספורט כמו אופניים, גלישה , סקי, אגרוף וכו. 

אופניים - 

רכיבה על אופניים היא אחת מצורות התנועה המרכזיות בחלקים מסוימים של העולם.

רכיבה על אופניים היא גם פעילות פנאי כדי לשמור על הבריאות או במסגרת פעילות ספורטיבית.

מדי שנה נערכים מרוצי אופניים מקצועניים, המפורסמים שבהם הם הטור דה פרנס והג'ירו ד'איטליה לאופני כביש, ותחרויות אחרות לאופני הרים או אופני BMX. דגמי אופניים מיוחדים מתאימים גם לתחרויות במסגרת ספורט נכים, כגון אופני טנדם או אופני יד. רכיבה על אופניים מקובלת גם כספורט עממי, כפעילות גופנית אישית וכפעילות קבוצתית מאורגנת. שבילי אופניים בחיק הטבע מאפשרים רכיבה נעימה להנאה ולספורט. כמו כן, ישנם אירועי רכיבה תחרותיים או חצי תחרותיים המיועדים לרוכבים שאינם מקצועיים, למשל במסגרת רכיבה למרחקים ארוכים.  

מרוץ אופניים הוא ענף ספורט שבו נערכת התחרות ברכיבה על אופניים. קיימים מספר סוגי תחרויות המקובלים בענף זה:

מרוץ אופני כביש - מרוצים הנערכים על כבישים סלולים. מרוצים אלה הם הענף הוותיק ביותר והענף שזוכה לפרסום הרב ביותר מבין סוגי המרוצים.

סייקלוקרוס - שילוב של מרוץ על כביש ובדרכי עפר בוציות הכוללות מכשולים. סוג מרוצים זה פופולרי באירופה בעונת החורף.

מרוצי אופני הרים - הנערכים בתנאי שטח משובשים ודרכי עפר, הם ענף שהתפתח ב-25 השנים האחרונות וצובר פופולריות הולכת וגדלה (ראו למשל אליפות אירופה באופני הרים).

מרוצים על מסלול באצטדיון סגור - ולודרום (velodrome) -מרוצים של אופני מסלול. למרוצים אלו יש היסטוריה ארוכה, אך הם מוגבלים למדינות ולערים שבהן יש ולודרום ומספרן של אלו הוא קטן יחסית.

מרוצים באופני BMX - אופני BMX זהו סוג מרוצים חדש יחסית, שצובר פופולריות בעולם בשנים האחרונות וצורף לתוכנית האולימפית באולימפיאדת בייג'ינג (2008). 

נמצא כי להתעמלות הגופנית שברכיבה על אופניים יש קשר לבריאות טובה יותר ולהרגשת רווחה מוגברת וכי רכיבה על אופניים היא "פעילות מתאימה ביותר" למטרה זו.

איגוד האופניים בישראל עוסק בקידום רכיבת אופניים בישראל, הן רכיבה תחרותית והן רכיבה עממית.

גלישה - 

גלישת גלים היא ספורט ופעילות פנאי פופולרית המתבצעת באמצעות גלשן.

בכל אזור בו הספורט קיים ישנן מסגרות מקומיות (אזוריות וארציות) וטובי הגולשים מהמסגרות הללו יכולים להשתתף, בהימצא מקור שיממן זאת עבורם, בסבבי התחרות בינלאומיים. מקורות המימון לפעילויות כאלו הם רובם ככולם חברות של מותגי גלישה (ציוד ואופנה).

ה-WSL הוא הארגון הבינלאומי לתחרויות גלישה. ארגון זה מפעיל מדי שנה מספר סבבי תחרות, ובכל סבב מספר תחרויות לרמות דירוג שונות, הן בקטגורית גברים והן בנשים. הסבב בו מתחרים הגולשים בעלי הדירוג הגבוה ביותר הוא סבב ה-WCT - world championship tour. בסבב זה מתחרים מדי שנה 36 הגולשים הטובים ביותר מכל העולם. מדי שנה נערכות בסבב זה 10 תחרויות שמתקימות בכל אזורי העולם. לא כל גולש יכול להיכנס לסבב ה-WCT אלא רק גולש שסיים באחד מן המקומות הראשונים בסבב ה-WQS - world qualifying tour.

התחרויות מתבצעות בפורמט דומה לתחרויות בענפי ספורט כגון התעמלות מכשירים : הגולשים מדגימים את ביצועיהם בפרק זמן קצוב מראש וצוות שופטים מחלק להם ציונים על פי מספר כללים וקריטריונים.

יש הטוענים כי גלישה תחרותית סותרת במהותה את הווית הגלישה המקורית, מכיוון שהיא מכניסה ממדים של יעילות, תכנון והספק לספורט שבבסיסו אמור להיות חופשי, אינטואיטיבי ורגוע ככל האפשר. מצדדת בטענה זו העובדה שאת קטעי הגלישה המרהיבים ביותר לרוב ניתן למצוא במקצים של גלישה חופשית.

סקי -

תנועת אדם על גבי שלג התחילה כצורך תעבורתי, ותיעוד לשימוש במגלשי-שלג מופיע בציורי מערות הן באסיה והן בסקנדינביה כבר מהאלף השמיני לפני הספירה. לאורך ההיסטוריה - עד למאה ה-18 - גלישה על השלג שימשה בארצות החורף לציד, לגמיאת מרחקים ובהמשך למסעות מלחמה.

סקי כענף ספורטיבי, החל להתגבש במאה ה-19 כאשר את אבי הענף מקובל לראות בסונדרה נורהיים (Norheim) הנורווגי. כיום הסקי, על ענפיו ותת-ענפיו השונים, הוא ספורט אולימפי, וכמו כן מהווה חלק ניכר מתרבות הפנאי של החברה המערבית, כספורט לא תחרותי.

סקי בסגנון חופשי הוא ענף ספורט חורף הכולל מספר סוגי תחרויות שאינן כלולות בקטגוריות סקי אלפיני.

הפדרציה הבינלאומית לסקי הכירה באופן רשמי בענף ב-1979, הוא נכלל בתחרויות גביע העולם מ-1980 ובאליפות העולם בסקי מ-1986. באולימפיאדת קלגרי (1988) נכלל הענף בתחרות כענף הדגמה ומאולימפיאדת אלברוויל (1992) נכללות תחרויות סקי חופשי כתחרויות רשמיות וכענף ספורט אולימפי במשחקי החורף האולימפיים. 

סנובורד- 

Snowboards הם לוחות שבו שתי הרגליים מאובטחות לאותו לוח, שהם רחבים יותר מאשר מגלשיים, עם היכולת להחליק על שלג. רוחב סנובורד הוא בין 6 ל -12 ס"מ או 15.

סנובורד הוא ספורט צעיר ששואב את השראתו מהסקטבורד וגלישת גלים, אין בו חוקים - הכול מותר והדגש הוא על תרגילים וסטייל. היתרון בסנובורד הוא שתהליך הלמידה הוא קצר יחסית (מדובר על מספר שעות לבעלי קואורדינציה ממוצעת) וזאת לעומת סקי אשר דורש ימי סקי רבים על מנת ללמוד לשלוט במגלשיים. בסנובורד יש פחות דגש על מהירות ומסלולים מדויקים ודגש רב יותר על ביצוע תמרונים פתאומיים, קפיצות, אקרובטיקה, סגנון חופשי, חיפוש מתמיד אחרי אתגרים ויציאה מהמסלולים והמסגרת. ציוד סנובורד מורכב מקרש (Bord), מחברים (Bindings) ונעליים. צריך לזכור שהסנובורד הנו ספורט אקסטרים ולכן העיסוק בו מצריך הקפדה מקסימלית על כללי הבטיחות, ובהם: תהליך לימוד על ידי מדריך מקצועי, חבישת קסדה, מגני מפרקים, כפפות עור (למניעת פציעה ולבלימה), משקפיים ומגני ברכיים. יש לוודא כי הבורד קשור לרגל המובילה ולרצועה המסופקת על מנת למנוע פגיעה באחרים. בנוסף, יש לוודא כי המסלול נקי ממכשולים. חשוב לתרגל טכניקות בלימה ועצירה בתחילת המסלול, וזאת על מנת להימנע מאיבוד שליטה, כך המהירות תהייה איטית יותר עד השגת שליטה מלאה. כמובן שרצוי לגלוש רק במקומות מסודרים, להקפיד לצאת לשטח עם אדם נוסף או מכשיר קשר ולגלוש במדרונות המתאימים לרמת המיומנות של הגולש. יש להתחיל על משטח ישר ובהדרגה להתקדם לשיפוע גדול יותר

אגרוף - 

איגרוף הוא ענף ספורט המוכר עוד מימי קדם, ובו שני ספורטאים מתמודדים על הניצחון בקרב אגרופים.

באיגרוף ספורטיבי מודרני המתחרים עוטים כפפות מרופדות ("כפפות איגרוף"), מגנים על שיניהם באמצעות מגן שיניים ומתחרים בתוך זירה במסגרת חוקים מוגדרים היטב. באיגרוף חובבני (ספורטיבי, שאינו מקצועני), בתחרות שאינה אולימפית, המתאגרפים חובשים גם כובעי מגן מרופדים. באגרוף שני מתמודדים נלחמים בעזרת האגרופים, האגרופים עטויים בכפפות אגרוף בכדי להגן על היד ועל הפנים של היריב. הלוחמים מחולקים לפי קטגוריות משקל ומתמודדים בתוך זירת אגרוף במשך מס' קבוע מראש של סיבובים של שלוש דקות עם הפסקה של דקה בין לבין. 

כיום חלק ניכר מאימוני האיגרוף מוקדשים לפיתוח יכולות ספורטיביות מתקדמות כגון : זריזות, כוח מתפרץ, סיבולת לב ריאה, גמישות, קואורדינציה ועוד. המטרה כמובן ליצור אתלט חזק וקשוח שיוכל להתמודד מול יריב בזירת האיגרוף המאתגרת. 

מהי תלמידאות ? 

כללי התלמידאות :הופעה בתלבושות הולמת, הגעה לשיעור בזמן , התנהגות נאותה בשיעור: הבאת ציוד, הכנת שיעורים, מילוי מטלות, הקשבה ולמידה, מילוי הוראות המורים, שמירה על סביבת למידה נקיה, השארת הטלפון בנייד כבוי בתיק, התנהגות מנומסת ואדיבה."

עסקים בקרב צעירים: 

בשנים האחרונות עלתה המודעות לבני הנוער בתחום השיווק הטכנולוגי. נחשפו בני הנוער לעולמות היזמות והעסקים ונחשפו למגוון רחב של עולמות תוכן בעולם העסקים. 
הרבה מבני הנוער החליטו לנסות את מזלם ולנסות לפתוח עסק באינטרנט ולראות כיצד זה יתקדם בעתיד והאם העסק יכול להצליח והאם ההשקעה הייתה שווה ובטוחה.
בהתחלה זה לוקח זמן ודורש סבלנות רבה , זה לא קל לחשוב על רעיון ובאמת לממש אותו ורק העצמיים ואלו שבטוחים בעצמם ובעסק שלהם לבסוף מצליחים להפוך לאנשי עסקים צעירים.  
יש תחומים רבים בהם הצעירים מחליטים לעסוק. זה עסקים שהם חושבים שיצליחו ויכניסו השקעה, בהתחלה בודקים את השוק וכאשר בוחרים להתעסק באיזשהו מוצר מתחילים את העבודה.